#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלב שנמצא בקיבה האם מותר לבשלו עם בשר מהו שיטת הראשונים בזה, והטעם?	"הרי""ף והמרב""ם סוברים שמותר כיון שהוא נחשב כפרש ולא כאיזה דבר מאכל שיהא אפשר להיות נקרא חלב.<br>רש""י סובר שהוא כחלב ממש בין קרוש ובין צלול.<br>ר""ת סובר לחלק בין קרוש לצלול שקרוש דינו כפרש וצלול כחלב."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרא""ש בדין חלב שנמצא בקיבה?"	"הטור הביא שהוא סובר כר""ת וכן כתב הב""י בסימן פ""א, אבל כאן כתב שהוא סובר כרש""י."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרשב""א בדין חלב שנמצא בקיבה?"	"בחידושיו כתב כר""ת אבל בתורת הבית פוסק כהרי""ף והרמב""ם."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך פסקינן בדין חלב שנמצא בקיבה?	"המחבר פוסק כהרי""ף והרמב""ם. <br>הרמ""א פוסק כר""ת שצלול אסור (ואפי' בדיעבד. ש""ך ע""פ הרמ""א בסעי' י').<br>הרמ""א מתיר קרוש אפי' לכתחילה אבל הש""ך אוסר לכתחילה אפי' לר""ת משום מראית עין (ובבישול גם הוא מודה שמותר כיון שאין בבישול דין מראית עין. פרי מגדים).<br>דעת המהרש""ל כרש""י ונראה שחוששים הט""ז והש""ך לזה, ומבואר בש""ך בסעי' י' ס""ק ל""ב שחושש להמהרש""ל ומש""ה לא מקיל רק במקום הפסד מרובה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשרה שינקה מן הטריפה האם מותר לאכול החלב שמוצאים בקיבת הכשרה?	"לרש""י אסור שהרי כמו שנחשב חלב נחשב חלב של טריפה, אבל להרי""ף מותר כיון שאינו חלב אלא פרש נמצא שאיבד שמו הראשונה. ור""ת סובר כהרי""ף בקרוש וכרש""י בצלול."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל האם מותר להעמיד גבינות עם חלב שנמלחה או נכבשה בקיבתה, והטעם?	"שיטת הר' שמשון הן אברהם וכן הוא בטור שרק אם להחלב הי' לו דין חלב אסור להעמיד בו אח""כ אבל אם חלב נחשב פירשא מותר להעמיד בו משום שהטעם של בשר שנכנס בו ג""כ נחשב פירשא ועדיף מהיתר של נ""ט בר נ""ט (ברש""י כתב ההיתר של נ""ט הר נ""ט וכן הבין הדרכי משה בביאור דברי הרשב""א הנ""ל וכן כתב הלבוש, אבל ק' שכאן מיירי בטעם ראשון). ודעת הרבינו ירוחם שגם אם הוא פירשא אפשר להעביר טעם בשר ואסור להעמיד בו.<br>ולמעשה חיישינן לכתחילה לדעת הרבינו ירוחם ואסור לכתחילה להעמיד בו ובדיעבד להמחבר שפוסק כהרי""ף מותר אפי' בצלול ולהרמ""א רק בקרוש."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חלב בקיבתה האם יכול להיות נאסר משום כבוש? וא""כ בכמה זמן נעשה כבוש?"	"שיטת הרבינו ירוחם שאין כבוש אסור אפי' מדרבנן בבשר בחלב (ועי' ב""י בסימן ק""ה שכתב שאינו רק לעניין הנאה), אבל כל הפוסקים חולקים ע""ז ובוודאי יש כבוש גם בבשר בחלב וממילא נאסר החלב גם אם לא נמלחה בקביבתה רק נכבשה.<br>שיעור זמן הכבישה בדרך כלל הוא כ""ד שעות אבל כאן סובר האיסור והיתר שאם נשאר החלב בתוך הקיבה עד שנצטנן נעשה כבוש משום שחריף הוא שהרי מעמידין בו, וכתב הרמ""א שיש להחמיר לכתחילה אבל אם כבר השאיר אותו יחד מותר עדיין מותר להמעיד בו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין צלול ונקרש להב""י ולהרמ""א?"	"הב""י מדייק מן הרשב""א שכתב שנקרש בחיי הבהמה משמע שדווקא זה נקרא קרוש, ובשם המרדכי הביא שאפי' אם נקפא אח""כ יש לו דין פירשא ובדרכי משה כתב שכן הוא גם בשערי דורא.<br>ולהמחבר לא נ""מ למעשה כיון שפוסק כהרי""ף ובדיעבד הכול מותר ולכתחילה פסוק שגם צלול אסור. והרמ""א הביא שני השיטות ופוסק שגם בדיעבד יש להחמיר ואין להקל רק בהפסד מרובה, אבל בתורת חטאת פוסק שמותר בדיעבד אפי' שלא במקום הפסד מרובה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"	"יש גם הרמ""א בתורת חטאת"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו דעת הש""ך בעניין צלול ונקרש שנמלחה בקיבה, והטעם?&nbsp;"	"הש""ך מתיר במקום הפסד מרובה אפי' שגם בקרוש אינו מתיר רק במקום ה""מ. וכתב ג' טעמים א' שהוא רק דרבנן ב' שהרמ""א בתורת חטאת סובר שדינו שווה לקרוש מתחילה ג' שיש ראשונים שסוברים שגם צלול פירשא הוא. אבל למעשה מיקל אפי' בלי טעם הראשון דהיינו שאפי' בדאורייתא (כגון כשרה שינקה מן הטריפה ולכאורה ה""ה לבשל חלב זה אחר שנמלחה בקיבה) מיקל משום שאפשר שאפי' הרשב""א שממנו בא החומרא אינו מוכרח שאכן זה הייתה כוונתו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הב""ח בעניין צלול ונקרש שנמלחה בקיבה?"	"הב""ח מחמיר וכתב הטעם משום שהוא דאורייתא וצ""ע שהרי אינו דאורייתא ע""י מליחה ואפשר שקאי רק על כשרה שינקה מן הטריפה אבל לשונו משמע שקאי גם לגבי דין בשר בחלב."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להרמ""א שסובר שבצלול אוסר בדיעבד עד כמה אוסר?"	עד ששים.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם שכתב הרמ""א שאוסר רק עד ששים והא החלב נעשה חנ""נ והוי כמו שאר איסורים שמעמיד אוסר אפי' ביותר מששים?"	"כיון שאינו אסור מעצמו רק נאסר מכוח הבשר שמעורב בו אין בו חומרא זו שאינו בטל לעולם, ובוודאי שכאן שהוא רק דרבנן אפשר לומר כן <font size=""3"">(ועי' רע""א שאפשר לומר שגם רק בצירוף שיש סוברים שגם צלול אינו אוסר אבל מבסעי' י""א דמיירי מעור הקיבה שלכאורה גם שם אפשר להקשות שמתחילה נאסר העור מחלב וא""כ הוא מעמיד בדבר האסור ושם לכ""ע שהעור נאסר כיון שהחלב שם אינו חלב שבתוך הקיבה אלא סתם חלב),&nbsp;</font>והאיסור והיתר מסתפק בזה אם מועיל ששים משום טעם זה שכבר נאסר החלב והוי איסור מחמת עצמו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ע""י מליחה נאסרת הכול ולא רק כדי קליפה?"	"כתב בנקודת הכסף ג' תי': 1 שסוברים שהיכא שצריכים קליפה ונאבד הקליפה נאסר כולו. 2 כיון שנכבש עם החלב כשיעור על האש נאסר כולו. 3 אה""נ אינו נאסר כולו רק בכבוש ולהרמ""א שסובר שגזרינן שמן אטו אינו שמן אוסר כולו גם במליחה.<br>והט""ז נשאר בצ""ע ורוצה לומר שחלב הוא שמן אבל הק' שמצינו שחלב בלוע אינו אוסר ואם הי' שמן הלא מבואר בסי' ק""ה ששמן הולך מחתיכה לחתיכה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור זמן המליחה שאוסר וכמה מלח צריכים ליתן?	"שיעור הזמן הוא כדי שיהא על האור ויתחיל להרתיח, וכמות המלח הוא כשיעור שאינו נאכל מחמת מלחו, כמ""ש בב""י. והגם שלמעשה אנו מחמירים שבדרך כלל מליחה כבר אוסר מיד וגם בפחות מלח מ""מ כאן הקילו לעמוד על עיקר הדין כיון שיש סוברים שהוא פירשא וגם הוא דרבנן (וכתב בפרי מגדים שלבשלו יהא אסור שאז כבר הוא דאורייתא, עוד כתב שכ""ק יהא אסור מיד)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד בעור קיבה יבשה?	"כתב הש""ך שאין להעמיד בו לכתחילה אבל בדיעבד אינו אוסר כמ""ש הב""י בשם השבולי הלקט."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה שני חומרות כתב הפמ""ג בדין קיבה יבשה? והאם חולקים עליו?"	"שאין מקילים בבשר ממש וגם לא כשנתרכך ע""י בישול או כבישה מעת לעת וממילא אין קולא זו אמורה רק במליחה או בכבוש של כשיעור שמרתיח על האש.<br>ובתפארת יעקב שמיקל ליתן תולעים יבשים בתוך יי""ש חולק על שני נקודות אלו גם בש""ך בסי' קי""ד מיקל אפי' בבשר עצמו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה חומרא יש להנו""ב בדין קיבה יבשה? הואם יש חולקים עליו."	"שזה רק בבשר בחלב כיון שהיתר הוא א""א לחול שם בשר בחלב. וגם בזה חולקים התפארת יעקב והש""ך בסי' קי""ד."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העמיד גבינות בעור קיבה האם מועיל ששים?	"הב""י הביא מח' הראשונים שהרמב""ם והר""ן ועוד סוברים שמועיל ששים שאין משום מעמיד בבשר בחלב כיון שכשיש ששים אין איסור כלל אבל המרדכי הביא שני שיטות בזה. ולמעשה המחבר מיקל בזה אבל בפ""ת בסעי' י""א הביא שהחת""ס החמיר בזה.<br>עוד כתב המרדכי שאם יש גם גורם של חלב שהעמיד הוי זה וזה גורם ומותר."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העמיד בעור קיבה האם הולכים אחר ששים או אחר נותן טעם?	"המחבר כתב נותן טעם אבל הרמ""א כתב ששים וכתב הש""ך שזהו כל אחד לשיטתו בסי' צ""ח שלהמחבר מועיל קפילא ולא להרמ""א.<br>ורע""א כתב עוד טעם למה לא מועיל ששים משום שנכנס חלב בקיבה ונאסר שם ועכשיו החלב עצמו יכול לאסור אם אמרינן חנ""נ בבשר בחלב דרבנן שלהט""ז כן פסק הרמ""א לקמן בסי' צ'. (אבל יש לציין שבסימן צ""ד מתבאר שבאופן זה שרוצים לאסור החלב ע""י החלב עצמו שנעשה חנ""נ סובר הרמ""א שלא גזרו בזה מינו אטו אינו מינו כיון שבכה""ג בכל אופן יהא מינו וזהו דלא כרע""א כאן).&nbsp;"	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבטל לכתחילה קיבה ביותר מששים?	"החת""ס התיר משום שעת הדחק לבטל רק כשיוצא שלא ע""י כבישה אלא ע""י מליחה שזהו ציר היוצא ולא טע""כ ממש ואינו רק דרבנן וגם אינו ע""י בישול ומש""ה הוא תרי דרבנן."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י''א"	"הוא בפ""ת בסעי' י'."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה וזה גורם באיזה אופן מותר?	"כתבו הט""ז והש""ך שזה רק באופן שהאיסור לבד אינו יכול לגרום, ובפ""ת בשם החת""ס מבואר שאם אינו ברור לו שהאיסור לבד יכול לגרום כבר מותר הוא (ואפשר שרק שם הקיל כן בצירוף שיש ששים ויש רק בעי' של מבטלים איסור לכתחילה)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים כתוב בתורה איסור בשר בחלב ולמה?	ג' פעמים אחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתורה כתוב גדי האם זה דווקא ואם לא מה כלול בזה?	גדי לאו דווקא וכלול בתוכו כל מיני בהמה טהורה אבל לא חי' ועוף.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א' וב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חי' ועוף האם הם אסורים מה""ת או מדרבנן? ב""י"	"לר""ע שניהם אסורים רק מדרבנן, ולריה""ג חי' אסור מה""ת ועוף אינו אסור אפי' מדרבנן."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב בתורה איסור אכילה והנאה בלשון בישול?	שאינו אסור באכילה ובהנאה רק אם נתערבו דרך בישול.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כשנתערבו דרך כבישה או מליחה אסור מדרבנן גם בבישול ובהנאה?	"אינו אסור בהנאה אבל בבישול וודאי אסור כיון שעדיין לא נתבשל. אבל המהרש""ל אוסר בהנאה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"	לחשוב על בישול בנפרד	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר עוף בחלב האם אסור בבישול ובהנאה?	"מותר. והב""ח והמהרש""ל אוסרים (והב""ח כתב שכן כתב גם הרמב""ם)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צלי האם נחשב לדרך בישול?	"הפרי חדש כתב שמהר""ן מוכח שאינו דרך בישול אבל למעשה מחמיר שנחשב דרך בישול. (וכן כתב הפרי מגדים, אבל החוות דעת מתיר ובחת""ס כתב שבאופן שמבליע בכולו נחשב דרך בישול)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש בישול אחר בישול בבשר בחלב?	"רע""א הביא מן האיסור והיתר שאין בישול אחר בישול כיון שכבר נאסר מה""ת ומשמע שאם אינו נאסר עדיין שכל אחד נתבשל בפני עצמו אסור לבשלו אח""כ. (וכתב לעיין בפרמ""ג שכתב בכמה מקומות שאסור בישול אחר בישול בבשר בחלב)"	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה ראיה הביא המרדכי שבשר בחלב ע""י כבישה ומליחה מותר בהנאה? והיאך דוחה רע""א אותו?"	"הגמ' אומר שגבינות עכו""ם אסורים משום שמעמידים אותו בקיבת נבילה אבל לא מבואר שאסור בהנאה רק אסור באכילה וע""כ שהטעם שאינו אסור בהנאה משום בשר בחלב הוא משום שלא נאסר רק דרך מליחה.<br>רע""א דוחה שאפשר שהטעם שמשום בשר בחלב אין לאסור שם מסיבות אחרות או משום שהוא ספק דרבנן או משום שיש ששים ואין איסור מעמיד בבשר בחלב וע""כ צ""ל כן שלא יהא קשה למה נקט נבילה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם גבינות עכו""ם מותר בבישול?"	"בגמ' משמע שמותר שלא כתוב כלום שאסור, אבל הק' רע""א שלהמרדכי שהטעם שמותר הוא משום שהוא רק דרבנן וכן להתוס' שהוא ספק דרבנן יהא בישול צריך להיות אסור כיון שעכשיו יש איסור תורה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בשר בחלב שאכלו שלא כדרך חייב?	כן משום שלא כתוב בלשון אכילה, וכן הוא בכלאי הכרם.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לוקין על הנאה מבשר בחלב?	"להרמב""ם אין לוקים שסובר שאין לוקין על הנאה, אבל שאר הראשונים חולקים עליו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור חצי שיעור בהנאה ובבישול?	"רע""א מסתפק משום שלא חזי לאיצרופי שאין זמן של כדי אכילת פרס בהנאה ובבישול. הצל""ח כתב שאסור חצי שיעור דהיינו פחות מכזית, ורע""א כתב שלעניין הנאה תלוי בשיעור הנאת פרוטה"	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טיגון האם הוא דרך בישול ואסור מה""ת או לא."	"המהר""ם שי""ף כתב להקל אבל הפרי חדש אוסר, וכתב הפרי מגדים שאפשר להקל בהפסד מרובה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הוא דין חם בחם?	"המהרש""ל כתב שאפשר לומר שאינו רק דרבנן (אבל הכוונה מהו חם החם בפרי מגדים מוכח שלמד שהכוונה שאינו על האש אלא חם בחם אבל בהמהרש""ל עצמו משמע שכוונתו לצלי אם הוא מה""ת)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עירוי חם לצונן שאוסר כדי קליפה האם הוא דרך בישול שאסור מה""ת?"	"בר""ן מוכח שאינו אסור מה""ת שכתב שלא מצינו כדי קליפה שיהא אסור מה""ת, אבל הפרי חדש אוסר בהנאה (ואפשר שהוא רק היכא שלא נפסק הקילוח)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ""בחלב אמו"" הוא דווקא ואם לאו מה כן כלול בתוכו ולמה כתוב כן?"	לאו דווקא וכלול בתוכו חלב בהמה טהורה כמו גדי ולא חי' או בהמה טמאה, וכתוב כן שדיבר הכתוב בהווה	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר בהמה טמאה או חלב בהמה טמאה האם אסורים משום בשר בחלב?	"אין אסורים מה""ת. ומדרבנן דעת המחבר ועוד שאין אסורים מה""ת וכן הוא דעת המהרש""ל, והטעם משום שאין שום סיבה לאסור שממילא אסור משום טמאה (והגם שיש נ""מ אין צורך לאסור, ש""ך).<br>אבל הב""ח אוסר מדרבנן משום בשר בחלב."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה שני נ""מ מצא הב""ח שמש""ה יש לאסור בהמה טמאה משום בשר בחלב? והיאך דחה אותו הט""ז?"	"1 שיהא דין של חנ""נ אם סוברים שאין אומרים כן רק בבשר בחלב (ואפי' לדידן שמחמירים גם בשאר איסורים יש מקומות שאין אומרים כן רק בבשר בחלב, ש""ך). 2 לעניין חתיכה הראייה להתכבד שאין אומרים כן רק באיסור עצמי ובשר בחלב נחשב איסור עצמי.<br>והט""ז דחה שחנ""נ לא יהא אומרים כן אפי' יהא נאסר משום בשר בחלב כיון שכבר אסור מחמת טמאה וכן חתיכה הראייה להתכבד הוא ג""כ תלוי בדין חנ""נ ואם אין אומרים חנ""נ אין חומרא של ראייה להתכבד. והש""ך כתב שזה אינו סיבה לדחות משום שאם לא נאסר משום בשר בחלב עדיין שייך דין של חנ""נ. אבל יש לדחות שאפי' יש נ""מ לא מצינו שיהא אוסרים וגם לא נצרך לאסור."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כבד האם אסור מה""ת כמו בשר או דינו כמו דם שאינו אסור רק מדרבנן?"	"המהר""ם שי""ף כתב שהוי דם אבל לא הקיל משום זה לחוד רק עם עוד צירוף שסובר שטיגון אינו דרך בישול."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר נבילה או חתיכת חלב שנתבשלה עם בשר האם אסור לבשלו?&nbsp;<br>והאם לוקין על אכילתה והאם נאסר בהנאה?&nbsp;	"אסור לבשלו.<br>אין לוקין על אכילתה כיון שאין איסור חל על איסור.&nbsp;<br>הרמב""ם מתיר בהנאה שאיסור הנאה תלוי באיסור אכילה וכיון שאכילה לא חל שכבר אסור באכילה גם הנאה לא חל. לתוס' אפשר שאסור בהנאה ואפ""ה לא יהא לוקין על אכילה שאיסור הנאה לא נחשב איסור מוסיף.<br>הדגול מרבבה כתב שהסומך להקל כהרמב""ם לא יפסיד כיון שאפשר שגם התוס' מודה לקולא, והחת""ס הביא שהכנפי יונה אוסר וכן יהא פוסק למי ששואל אותו אבל מי שמיקל כהדגול מרבבה אין מזחיחים אותו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה בשר חי' ועוף האם אסורים מה""ת או מדרבנן?"	"המחבר פוסק שהוא מדרבנן והרמב""ם כתב שהאומר בשר עוף הוא דאורייתא עובר בבל תוסיף.<br>אבל הב""ח והמהרש""ל כתבו שיש להחמיר כהמהרא""י שכתב ע""פ התוס' שהוא דאורייתא, אבל כתב הש""ך שגם מהרא""י אין כוונתו שהוא דאורייתא אלא שיש להחמיר שלא לאכול גבינה אחר בשר עוף, וכן מוכח שהמהרא""י כתב שביצים גמורות מותר לאוכלן בחלב משום שבשר עוף בחלב אינו רק דרבנן."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין חלב חי'?	כמו בשר חי' שכמו שממעטינן חלב טמאה מבחלב אמו כן ממעטינן חלב חי'.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ע""פ הכלל שדבר שאינו אסור מה""ת מותר בבישול והנאה יהא מותר לבשל בשר בקדירה של חלב אינו בן יומו כיון שאינו בן יומו אינו אסור מה""ת?"	"בפ""ת הביא שהחמודי דניאל רצה להתיר כיון שאינו אסור מה""ת, אבל הק' שברמ""א בסעי' ו' כתב שאין לחתות תחת קדירה של גוי הרי שכן מחמירים אפי' באינו בן יומו כיון שסתם קדירה אינו בן יומו, וכתב שאפשר שלא מקילים בדבר שהי' חלב ממש אפי' שעכשיו אינו אסור מה""ת. ועי' רע""א שם שכתב צד להתיר משום שאינו בן יומו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשר דגים בחלב האם מותר?	"הב""י אוסר משום סכנה והביאו הלבוש.<br>הדרכי משה והט""ז והש""ך חולקים עליו וכתבו שטעות הוא וצ""ל דגים עם בשר אסור.<br>החינוך בית יהודה מחמיר משום שחקר איצל הרופאים, והחת""ס כתב שנאמן עלינו הרמב""ם גדול הרופאים שלא מנא אותו, ומחמיר הפרמ""ג לזה לכתחילה ולא בדיעבד אבל האדני פז מחמיר ע""פ הבחיי פרשת משפטים אפי' בדיעבד.<br>ולמעשה מיקל הפתחי תשובה כיון שהעולם מקילים ודשו בו רבים וכמו שהקיל האדני פז לגבי שומן הנלקט."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה חלקי חלב יש הסכנה לאוכלו עם דגים?	"כתבו האחרונים שאינו בחמאה דהיינו השומן של החלב.<br>והאדני פז ג""כ מיקל בשומן אבל רק מטעם כיון שהעולם מקילים ודשו בו רבים."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו&nbsp; המקור לאיסור משום מראית עין?	"הוא מדברי הרשב""א שכתב כן לגבי חלב אשה, והמהרש""ל שמדמה אותו לדם שאסור לאכול גם דם דגים שמותר בעצם ואסור משום מראית עין."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ד' <font size=""3"">(כולל גם ההגה של סעיף ג')</font>"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור מראית עין גם באיסורי דרבנן או רק כשנראה שעובר איסור דאורייתא?	"הרמ""א כותב שרק באיסורי דאורייתא דהיינו רק בבשר בהמה בחלב של שקדים או של אשה (וכפי שמדגיש הש""ך שרק ע""י בישול).<br>המהרש""ל והש""ך סוברים שאפי' באיסור דרבנן יש איסור מראית עין. וכתב בפ""ת שבאיסור דרבנן יהא מותר כשאין רואה.<br>הט""ז כתב שלכתחילה אם אפשר יניח שקדים אבל אם א""א מותר (ויש משמעות שאפי' באיסור דאורייתא מתיר בדיעבד)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ד' <font size=""3"">(כולל גם ההגה של סעיף ג')</font>"	"יש גם הוספה של הפ""ת"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל בשר עוף בחלב?	"הט""ז אוסר משום מראית עין וגם משום שיהא אומרים שמותר גם לאכול בשר עוף שפסקינן כר' יוסי הגלילי, ומה שאמר הרמ""א שבשר עוף מותר משום שבדרבנן אין מראית עין הכוונה שהם תרי דרבנן גם בשר עוף וגם חלב שקדים או של אשה. אבל הלבוש מתיר וגם משמע כן שמה שאמרו בדרבנן אין מראית עין היינו משום שנראה רק כאיסור דרבנן משום שיודעים שזהו בשר עוף, וכן מתבאר מן הש""ך בסעי' ה'."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ד' <font size=""3"">(כולל גם ההגה של סעיף ג')</font>"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל בשר בהמה טמאה עם חלב וכן להיפך או שאסור משום מראית עין, והטעם?	"הרמ""א כתב שלפי הרשב""א שאוסר מראית עין בחלב אשה גם זה אסור. הט""ז והש""ך חולקים משום שבגמ' אמרינן שהם מותרים בבישול ובהנאה וכן כתבו כל הפוסקים בסעי' ג'. וכתב הש""ך שאפשר לת' הגמ' שמותר מדינא אבל אסור משום מראית עין ובאמת כן כתב הרשב""א עצמו לגבי בשר חי'. והט""ז למעשה לא רצה להקל שלא כהרמ""א.<br>הט""ז כתב שאינו אסור משום שאסור באכילה ורק מה שמותר באכילה אסור משום מראית עין, הש""ך כתב שאינו אסור בישול רק אכילה, או שטמאה מינכר ואינו מיחלף."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ד' <font size=""3"">(כולל גם ההגה של סעיף ג')</font>"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קולות יש לדברים שאין אסורים רק משום מראית עין?	נפל לתוך התבשיל מותר ואינו צריך שיעור ביטול.<br>לרפואה מותר.<div>אם יש היכר כגון שקדים בצד מותר.</div>	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ד' <font size=""3"">(כולל גם ההגה של סעיף ג')</font>"	"3 שכתובים בש""ע ונו""כ"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כתוב בברייתא בעניין ביצים הנמצאים בעופות לגבי לאוכלם בחלב?	"ת""ק אומר שאם גמורות מותר לאוכלן בחלב, ור' יעקב אומר שרק אם אינן מעורות, בפשטות משמע שלת""ק מותר אפי' מעורות."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פירושו של ביצים גמורות לרש""י ולהרשב""א?"	"לרש""י והרא""ש הפי' הוא שנגמר כל מה שדרכו של החלמון לגדול. <br>להרשב""א הפי' שיש לה כבר גם חלבון."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם לרש""י מותר אפי' מעורות?"	"בפשטות כן והב""י הבין מן הטור שלמד בדעת רש""י שאסור מעורות ורק כשהן אדומות כמו כשהן מעורות זה מותר."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה שיטות יש בעניין ביצים הנמצאים בחלב שמובאים בב""י ובדרכי משה?"	"רש""י אפי' רק חלמון ואפי' מעורות (חוץ מלהטור), להרשב""א צריכים גם חלבון.<br>רבינו יונתן מצריך שלא יהא מעורות והאורחות חיים מצריך גם קליפה רכה והמרדכי והמהרא""י והאיסור והיתר מצריכים שיהא לו גם קליפה קשה.<br>ויש מנהג שהביא המהרא""י שאין אוכלים אותן כלל אפי' כשנמצאים בקליפה קשה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכרעת הב""י בעניין ביצים הנמצאים בעופות לגבי בשר בחלב ולגבי מליחה?"	שהיות שהם דרבנן אפשר להקל וכעין זה עושים כהמנהג והמנהג הוא שאם יש לה חלמון וחלבון אינו נחשב בשר ומותר לאכול בחלב ואינו צריך מליחה וגם אסור למולחו עם בשר.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכרעת הש""ך בעניין ביצים הנמצאים בעופות?"	"לכתחילה צריך שיהא כמו שנמכרת בשוק, בדיעבד מותר אם יש לה חלבון כבר אבל רק אם אינו מעורות שהרבה ראשונים סוברים כר""י, ובמקום הפסד מרובה מותר גם כשנגמר בו רק חלמון ואפי' מעורות שיש לסמוך על שיטת רש""י והרא""ש ורבינו ירוחם בשעת הדחק."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל ביצה בחלב?	"בש""ך כתב שמותר כמו שכתב הרמ""א שבשר עוף מותר (וכותב בפרמ""ג שהגם שהט""ז שם חולק ע""ז ולא מתיר רק בתרי דרבנן אפשר שכאן מודה כיון שמינכר)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכה תרגולת על זנבה והטילה ביצים באיזה אופן מותרות, והטעם?	"כתב בש""ע בסימן פ""ו שמותר רק אם אינן מעורות. <br>והטעם לחלק כתב הש""ך שי""ל משום שהוא איסור דאורייתא החמירו וכן משום שהוא איסור בפני עצמו ולא כמו בשר בחלב שאסור רק כשהם ביחד. (וכן כתב בתוס' על הטעם שמחמירים יותר בבימת נבילה שאינו מותרת רק כשהוא כמו שנמכרת בשוק דהיינו בקליפה הקשה).<br>עוד תי' הש""ך שאפי' אינו נחשב בשר עדיין הוא אבר מן החי.<br>המהרש""ל דחק ליישב שבעצם בשר הוא אבל אין בו טעם בשר וממילא אינו אוסר בבשר בחלב שתלוי בטעם.<br>והמהרש""ל עצמו סובר שאין לחלק וגם כאן אסור אם עדיין מעורות."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביצה שנחשבת כבשר האם מותר לאכול אחריו גבינה וחלב?	כן.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרגולת שהטילה ביצה שהקליפה עדיין רכה האם יש מנהג להחמיר?	לא.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מעושן ומבושל בחמי טבריה?	אבעי' בירושלמי במעושן ומבושל בחמי טבריה דומה לזה וממילא פטור אבל אסור מספק וגם בבישול אסור כיון שהוא ספק.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המבשל במי חלב ובחלב מתה? לגבי אכילה ולגבי בישול.	"פטור מה""ת אבל משמע שמדרבנן אסור (גם משום בשר בחלב). <br>ורע""א מדייק שאפי' בבישול אסור מדרבנן והק' למה מ""ש מבשר עוף וכדו', וכתב שאפשר משום שהוא ממין בהמה החייב מה""ת ועדיין צ""ע."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המבשל דם בחלב מה דינו לעניין בשר בחלב ומה דינו לעניין דם?	"אינו לוקה משום בשר בחלב (ומשמע ג""כ בזה שמדרבנן אסור).<br>הרמב""ם כתב שלוקים משום דם וכ""כ רש""י, וכתב הב""י שזהו דלא כהסוגי' במנחות ששם כתוב שאין לוקים על דם שבשלו. וכתב הש""ך שאנן פוסקים כהגמ' שם שאין לוקין על דם שבשלו<br>אבל בנקודת הכסף כתב שלמסקנא במנחות לוקים על דם של חטאות חיצוניות וכן של חולין ורק על דם של חטאות פנימיות אין לוקין משום שאינו ראוי למזבח, ומה שכתבו הפוסקים שאין לוקין על דם שבשלו היינו על דם שיוצא ע""י בישול אבל לא על דם בעין שבשלו."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלב של בן פקועה האם נחשב לחלב שחוטה או לא?	"המשנה למלך ורע""א הוכיח שנחשב לחלב שחוטה <font size=""3"">(וממילא מוכח שחלב אינו אסור משום אבר מן החי מדהצריך התורה לאוסרו יחד עם בשר שאין לומר שהתורה הצריך לאסור חלב שחוטה שאינו אסור משום אבר מן החי כיון שזה באמת אין התורה אוסר שהוא נחשב חלב שחוטה).<br></font>והנודע ביהודה סובר שכיון שלמעשה ראויה להיות אם הרי זה אסור מה""ת."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינו של חלב טריפה?	"רע""א מסתפק האם נחשב ראויה להיות אם כיון שיכולה להתעבר ואם עובר נקרא אם או דילמא לא נקרא אם עובר רק אם יכולה להוליד העובר לבסוף אבל כיון שלא תלד אינו נקרא ראויה להיות אם.&nbsp;<br>והביא מן האיסור והיתר שכתב שנחשבת ראויה להיות אם כיון שיכולה להתעבר מקודם ואז יכולה להוליד ולפ""ז רק אם לא נולדה טריפה חלבה אסורה.<br>הפרי מגדים כתב שכיון שיכולה להניק נחשב ראויה להיות אם."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין חלב זכר של בהמה?	"המחבר כתב שחלב זכר פטור משמע שאסור מדרבנן ורמ""א כתב בשם איסור והיתר שאין שום איסור בחלב זכר, וכתב הש""ך שאינם חולקים אלא המחבר אוסר בחלב בהמה והרמ""א מתיר בחלב אדם זכר.<br>ועי' פר""מ שחולק על הש""ך ולומד שהרמ""א חולק על המחבר ומתיר אפי' חלב זכר בהמה כיון שאינו מצוי לא גזרו בו כמו שגזרו בחלב שחוטה וכדו'. וכן מוכח בדברי האיסור והיתר.<br>משמע ברמ""א שאפי' משום מראית עין אינו אוסר שכתב שרק בחלב ומי חלב מתה יש לאסור לכתחילה ועי' ביד אברהם שהק' למה הוא כן."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המבשל שליל בחלב?	"חייב מה""ת."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ז'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המבשל עור בחלב?	"פטור אבל אסור, ובפרמ""ג מסתפק באלו שעורותיהן כבשרן האם הם ג""כ פטורים."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ז'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין גידים ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים?	פטור אבל אסור. וכתב הפרי מגדים שמסתבר שהרכים לא קאי גם על עיקרי קרנים.	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ז'"	הוספה של הפרי מגדים.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מצאו עצם חלול בתוך קדירה של חלב&nbsp;וליכא ס' נגד החלול מה דין החלב?	"המנחת יעקב אוסר משום שיש לחשוש שהי' בתוכו מוח והוי ספיקא דאורייתא, והבל""י מתיר משום שאין לאחזוקי ריעתא בכדי, והפרמ""ג הק' שהעצם ג""כ אוסר מדרבנן שסובר שגם עצמות הקשים אוסרים מדרבנן שמה שכתב המחבר הרכים קאי רק על טלפים (ולכאורה אפשר לומר שמיירי שיש ששים נגד העצם רק גם נגד החלול ליכא)."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ז'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא מי חלב?	"דעת תוס' שמי חלב הוא אחר שהוציאו ממנו הגבינה וזהו מה שנקרא נסיובי דחלבא שעושים ממנו כותח, ומוכח שאסור מדרבנן שבגמ' רואים שכותח אסור עם בשר.<br>דעת הרא""ש שהנ""ל אסור מה""ת ומי חלב הוא אחר שמבשלים הנ""ל וכל האוכל צף למעלה ואפי' זה אסור מדרבנן.<br>וכהרא""ש נקטינן."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ח'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לחתות תחת קדירה של עוכ""ם? והאם מותר להניח לגוי לבשל בבית יהודי?"	"זהו אחד מן החומרות שכתב הרמ""א בסעי' זה שאינן אלא חומרות והמיקל לא הפסיד, ובדרכי משה כתב אפי' שלא לבשל משום שחיישינן שמא יחתה והביאו הש""ך בש""ע.<br>בדרכי משה כתוב שאסור לבשל בשר והי' אפשר לומר שדווקא בשר אבל אין לחשוש לבליעות של בשר עם חלב, אבל לא משמע כן בדרכי משה והש""ך כתב שאין לומר כן שמאותו טעם שיש להחמיר כשיש בשר יש גם להחמיר גם כשאין בשר בקדירה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"	האם דוקא בשר אסור או אפי' שאר דברים.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה סיבות יש להתיר לחתות תחת קדירה של עכו""ם?"	"רע""א כתב משום אינו מכוון ומשום שסתם קדירה אינו בן יומא.<br>יש עוד שני סברות ששייכים רק כשאינו מבשל בשר או חלב בקדירה א' שאין בישול אחר בישול ה' שאין דרך בישול כששניהם הם רק בליעות."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יש לדון האם יש כאן היתר של אינו מכוון?	שלכאורה הוא פסיק רישיה וזה תלוי האם ספק שתלוי בשעבר האם נחשב שאינו פסיק רישיה.<br>גם תלוי האם פסיק רישיה שלא ניחא ליה מותר בשאר איסורים (דהיינו שבשבת וודאי יש מתירים ואפי' האוסרים אינו רק מדרבנן ויש לעיין האם המתיר בשבת האם מתיר גם בשאר איסורים).	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפשט שכתב הרמ""א להחמיר לא לערב מים שהדיחו כלים של חלב עם מים שהדיחו בהם כלים של בשר כדי ליתנו לפני הבהמה?"	"הש""ך כתב שמיירי כשהם חמים (יד סולדת בו בכלי ראשון שרק אז הוא מבשל).<br>רע""א הביא מן המנחת יעקב שמפרש בקרים ואפי' שאינו אסור מה""ת יש להחמיר לכתחילה שלא לערבו לכתחילה כדי להינות מהם."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי' הש""ך שמה שהחמיר הרמ""א שלא לערב במים הוא בחמים למה א""כ אין איסור בישול?"	"כתב רע""א משום שמיירי שיש ששים ואפ""ה אסור משום אין מבטלים לכתחילה ובבישול ליכא איסור ביטול לכתחילה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להשתמש בכלים שעושים בהם קיטמא לחפיפת הרא""ש כשלוקחים מאפר שעל יד הכירה לעשות הקיטמא? וא""כ למה מותר ליהנות מן הקיטמא?"	"הרמ""א כתב שיש להחמיר לחשוש שמעורב בתוך האפר בשר עם חלב ונבלע בכלי שמכינים בהם הקיטמא, ואפ""ה מותר להנות מן הקיטמא משום שאינו נהנה מן הבשר בחלב (לכאורה משום שהחלב עכ""פ אינו נעשה אפר אלא נשרף ונעשה אוויר משום שדבר לח אינו נעשה אפר וצ""ע).<br>וכ""ז אינו רק חשש אבל מדינא אין צריכין לחשוש לזה."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדירות של חרס שמלאים מים שמונחים בתוך תנור בית החורף האם מותר להשתמש באותן המים?	"כתב הרמ""א להחמיר שלא להשתמש בהם לבשר או לחלב משום חשש שניתזו על הקדירה מבחוץ בשר או חלב (וכפי אשר מתבאר מן החוות דעת בסימן צ""ה אין המים נב""נ אלא הם נ""ט ראשון משום שבשעת בישול הכול אחד).<br>[ומשמע שמותר לשתות המים בפני עצמו לא עם בשר ולא עם חלב דהיינו שאין חוששים שבמעת לעת אחד ניתז גם בשר וגם חלב]<br>אבל אין זה רק חחש ומדינא אין צריכים לחשוש לריעתא מסתמא."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קדירות של התנור אם הם עשויים ממתכת האם יש ג""כ להחמיר?"	"הש""ך כתב שמשמע שאז אין להחמיר והטעם משום שבשעה שמונח בתוך התנור מתלבן מאיליו וכל דבר שטעון הגעלה מועיל ליבון. [וכ' רע""א שהגם שעל הקדירה של חרס ג""כ מועיל ליבון אם תשמישו רק מבחוץ מ""מ אפשר שאינו נחשב רק ליבון קל ובמתכת כיון שאינו צריך רק הגעלה מועיל בו ליבון קל אבל כלי חרס שצריך ליבון צריך ליבון גמור]."	"יו""ד סימן פ""ז סעיף ו'"		
